החלטה בתיק ב"ל 26117-07-10

1.         לפניי בקשה מטעם התובע - אברהם אופיר (להלן - המבקש) למשלוח שאלות הבהרה למומחה הרפואי, ד"ר אורי בלקנשטיין (להלן - המומחה). 

2.         הנתבע- המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב) מתנגד להצגת שאלות ההבהרה מס' 2,3,4 ומשאיר לשיקול דעת בית הדין את הצגת שאלה מס' 1 למומחה. 

3.         למען שלמות התמונה, יצויין כי עובר להגשת הבקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה, הגיש התובע בקשה לפסול את חוות דעתו של המומחה, ולמנות יועץ רפואי אחר תחתיו. בקשתו זו של התובע נדחתה במסגרת החלטתי מיום 30.8.11.

4.         ואלה טעמי המבקש להצגת שאלות ההבהרה -

א.         המומחה ציין בחוות דעתו כי "מבחינה רפואית בעמוד השדרה אין הוכחה כי בגין מיקרו טראומות (טראומות מזעריות חוזרות ונשנות) אכן נוצר נזק מצטבר אלא, אם מתייחסים לחיים עצמם כמיקרו טראומה אחת רציפה" מקביעתו זו של המומחה, עולה כי המומחה אינו מכיר בפגיעה בגב כתוצאה ממיקרו טראומה הנובעת מעבודתו של אדם, ועל כן, יש מקום לשאלות ההבהרה הנ"ל. 

ב.         המומחה קבע כי "אין להכיר במחלת התובע כמחלת מקצוע. מדובר בכאבי גב תחתון קלים, שכיחים באוכלוסיה הכללית". העובדה כי מדובר בכאבי גב קלים ושכיחים באוכלוסיה אינה מוכיחה כי בכל מקרה היה התובע סובל מכאבי גב, וכן לא ברור כיצד המומחה קבע כי כאביו קלים שעה שלא בדק אותו או שוחח עימו.

ג.          המומחה קבע כי "אין קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע לבין "מחלתו" מדובר בשני אירועים של כאבי גב תחתון (2006,2009 )שכיחים ללא רקע טראומתי, שלא הצריכו ניתוח". ברור הדבר כי אין רקע טראומתי שכן לו היה רקע טראומטי לא היה המבקש מגיש את תביעתו על פי תורת המיקרו טראומה אלא מגיש תביעה לתאונת עבודה.

ד.         יש לאפשר לו לשלוח שאלות ההברה למומחה שכן זוהי הדרך היחידה להוכחת תביעתו.

5.         עמדתו של המשיב הינה כדלקמן -

א.         המשיב משאיר לשיקול דעת בית הדין את הצגת הסיפא של שאלה 1 למומחה.

ב.         המשיב מתנגד להצגת שאלה 2 למומחה שכן בבסיס השאלה עומדת הנחה אשר אינה עולה מחוות הדעת ועל כן אין מקום להציג את השאלה.

ג.          המשיב מתנגד להצגת שאלה 3 למומחה שכן מחוות דעת המומחה עולה כי הוא מבין היטב מהי תורת המיקרו טראומה. המומחה אינו קובע כי יש צורך ברקע טראומתי ועל כן אין מקום להפנות אליו את השאלה.

ד.         המשיב מתנגד להצגת שאלה 4 בהיותה שאלה היפותטית.

6.         כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים - יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת - בדרך כלל - חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל).  כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).

7.         בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה - בין היתר - של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז'  368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן - עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן " יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).

8.         לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה, ובחוות דעתו של המומחה ונוכח ההלכות המובאות לעיל הנני קובעת כלהלן -

א.         באשר לשאלה 1 - הנני מתירה להפנות למומחה את הסיפא של השאלה החל מהמילים "האם קיים מצב" ועד לסוף השאלה. 

ב.         באשר לשאלות 2, 3 - הנני מתירה להפנות למומחה שאלות אלה.